רעיונות לעיקרון #2

💡 גלגלי עזר - אם נפריד אותם מהאופניים שלנו נוכל לרכב לבד כמו גדולים!

ירק שלא אוהבים - אם נוציא אותו מהכריך במסעדה נוכל להנות מהכריך יותר ולהשאיר את שאר הרכיבים הטעימים.

בובה עם קול - אם נפריד את הקול מהבובה יהיה לנו מצד אחד בובה שנוכל להמשיך לשחק איתה ומצד שני רכיב שיש בו הקלטת קולות שנוכל להשתמש בו בנפרד. לא בהכרח חייבים את הקול כדי לשחק בבובה נכון?!

ריצה בחורף לבושים במעיל?!
מצד אחד המעיל עוזר לנו לשמור על חום הגוף כדי שלא יהיה לנו קר כשאנחנו מסתובבים בחוץ.
מצד שני, אם אנחנו צריכים לרוץ הפעולה הגופנית של הריצה מחממת אותנו והמעיל אולי גם מפריע לנו בריצה עצמה.
יש לנו פה התנגשות קלה, נכון?!
שני דברים שמחממים אותנו בו זמנית ואחד שמפריע לנו לבצע את הפעולה.
אם נוריד את המעיל, נוציא את החלק שמפריע לנו, נוכל להמשיך לרוץ, עדין יהיה לנו חם אבל בלי הגורם שהפריע לנו לביצוע הפעולה בקלות.

הדרך היא לחשוב מה צריך להוציא כדי שהמטרה עדין תושג אבל בלי חלקים מיותרים / מפריעים?

אם נוציא את החלקים שמפריעים לנו נוכל (אולי) לבצע את הפעולה בצורה פשוטה יותר, קלה יותר, נוחה יותר, עם פחות חלקים.

אם למשל: נחשוב על ארון הבגדים שלנו.
איך נוכל לסדר אותו בקלות?

נוכל להתחיל בלמיין את הבגדים שלנו
בהתאם לעונות השנה (קיץ/ חורף/ סתיו/ אביב)
בהתאם לשימוש בבגדים (במה משתמשים יותר ובמה פחות)
בהתאם לבלאי של הבגדים (מה חדש ומה ישן יותר)
בהתאם למה שאנחנו רוצים (במידה שלנו, חדש יותר) ומה שאפשר למסור הלאה (מידה קטנה, משומש) 

בדרך הזו, נוכל גם להוציא פריטים שלא מתאימים לנו יותר 
לסדר את הארון בקלות ולהשאיר רק את מה שבאמת נחוץ לנו. 

כשחושבים איזה מהחלקים מיותר / לא נחוץ/ אולי אפילו מפריע
מוציאים מהבעיה את נקודות הקושי וניתן להתגבר עליה בקלות ובמהירות,
לא תמיד כל החלקים נחוצים לנו ואם נשים לב לכך נוכל לחשוב קצת אחרת.

אותו הדבר כשאנחנו מרגישים עמוסים רגשית ולא מצליחים לחשוב על אפשרויות כדי להירגע.
אם נוציא את עצמנו לרגע מהמקום שבו אנו מרגישים עמוסים, נעצור את כל הפעולות, ננשום עמוק בשיטת הקופסה, נוכל להוציא את המתיחות והלחץ שאנו חשים ונאזן את ההרגשה המלחיצה ואת החרדה שאנו חשים. 

איך נושמים בשיטת הקופסה:
מתרכזים בנשימה שלנו,
שואפים אוויר דרך האף כמו שמריחים פרח, במשך 4 שניות (סופרים בלב לאט עד 4)
עוצרים את האוויר (משאירים אותו בגוף, לא שואפים ולא נושפים) במשך 4 שניות (סופרים בלב לאט עד 4)
נושפים את האוויר דרך הפה כמו לכבות נרות ביום הולדת, במשך 4 שניות (סופרים בלב לאט עד 4)
חוזרים על הפעולה מספר פעמים 
עד שמרגישים הקלה.

ברגע שאנו נושמים עמוק אנו יכולים להוציא את עצמנו מהסיטואציה ולהתנתק, כך שנוכל לחשוב איך להמשיך עכשיו ואילו פעולות לבצע.
← חזרה לדף הבית